במדינת ישראל ניתן לבצע פעילות עסקית במסגרת חברה בע”מ, עוסק מורשה, עוסק פטור או שותפות בין שניים או יותר עוסקים פטורים או מורשים.
בין אם פתחת את העסק לא מזמן או שהעסק שלך כבר ותיק ומכובד, לפתוח עסק ולהפוך לעצמאית זה צעד אמיץ ומרגש אבל גם מבלבל.
בהתחלה אין בהירות לגביי מה צריך לעשות או במי נעזרים אבל לאט לאט לומדים להתנהל ומצליחים לנהל את הדבר הזה שנקרא עסק.
בתור עצמאיות האחריות שלנו היא לדאוג שיהיו לעסק תיקים פתוחים ברשויות המס.
למרות שאת התיקים ברשויות המס ניתן לפתוח באופן עצמאי, אני ממליצה לעבוד עם רואה חשבון טוב כבר מההתחלה ולבקש מרואה החשבון שיפתח את התיקים.
כדי לדעת יותר על העבודה מול רואה החשבון תוכלי לקרוא פה
חשוב לדעת שלפי החוק, אנחנו מחויבות לפתוח את התיקים ברשויות המס לפני תחילת הפעילות העסקית. קבלת כספים ותשלומים מלקוחות לפני הפתיחה אינה חוקית.
רשויות המס הן מע”מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.
מספר העוסק או שורת הח.פ שמבקשים ממך לכתוב לפעמים, הוא מספר תעודת הזהות שלך.
עוסק פטור ועוסק מורשה הם שתי אפשרויות להגדרת המעמד של בעל העסק עצמו במע”מ. בואי נבין במה הם שונים אחד מהשני…
עוסק פטור
בעל עסק שרוצה להירשם כעוסק פטור, הוא מי שמחזור העסקאות השנתי שלו מגיע עד לכ-100 אלף שקלים. התקרה המדויקת משתנה מעט משנה לשנה ולכן חשוב להתעדכן עצמאית.
בגלל מחזור העסקאות הנמוך יחסית, עוסק זה לא נדרש לגבות מע”מ מלקוחותיו ולכן לא מתקזז על מע”מ בהוצאותיו. לא מעט עסקים קטנים מתבלבלים וחושבים שעצם ההגדרה “עוסק פטור”, הכוונה פטור מכל התעסקות בירוקרטית וזו טעות. עוסק פטור, פטור אך ורק מגביית מע”מ! הוא עדיין נדרש לדווח על הפעילות העסקית, כלומר על ההכנסות וההוצאות שלו, ובהתאם לדיווח לשלם את התשלומים למס הכנסה ולביטוח לאומי.
גביית התשלום שמבצע עוסק פטור מלקוחותיו תיעשה באמצעות הוצאת דרישת תשלום ולאחר קבלת הכסף, הוא ינפיק עבורם קבלה בלבד.
אחת לשנה, נדרש העוסק הפטור לדווח למע”מ את מחזור עסקאותיו ולהגיש דו”ח שנתי שמסכם את פעילותו השוטפת במהלך אותה שנה. למרות שאצל רוב העסקים הפטורים נדמה שהגשת הדו”ח השנתי היא לא סיפור מורכב, אני ממליצה בחום לא לעשות זאת לבד ולהיעזר ברואה חשבון.
כדאי לדעת שישנה רשימה של מספר בעלי מקצועות חופשיים, שחייבים לפתוח עוסק מורשה כבר מתחילת פעילותם, גם אם מחזור העסקאות הצפוי שלהם נמוך מכ-100 אלף שקלים. ברשימה זו נכללים אדריכלים, יועצי מס, מהנדסים, עורכי דין, רופאי שיניים, פסיכולוגים ועוד רבים אחרים. את הרשימה המלאה תוכלי למצוא באינטרנט באתר כל זכות או בהתייעצות עם רואה החשבון שלך.
עוסק מורשה
בשונה מעוסק פטור, העוסק המורשה גובה תוספת מע”מ בגובה 17% על מחיר המוצר או השירות שלו, את התוספת הזו הוא נדרש להעביר לרשות המע”מ. בשל כך, יכול בעל העסק להתקזז על החלק היחסי של המע”מ בהוצאות שהוא עצמו מבצע.
לעוסק המורשה, אין תקרת הכנסה המגדירה את גבולות הפעילות שלו- כל בעל עסק שמחזור עסקאותיו גבוה מכ-100 אלף שקלים בשנה או שהוא נמנה ברשימת המקצועות החופשיים שדיברנו עליה, צריך להירשם כעוסק מורשה.
יחד עם זאת יש לא מעט בעלי עסקים שאינם מחויבים להרשם כעוסקים מורשים, אך מחליטים לעשות זאת משיקולי נראות – על מנת ליצור מראית עין של עסק גדול, ותיק ומצליח.
מבחינת גביית התשלום – על העוסק המורשה להוציא ללקוחותיו גם קבלה וגם חשבונית מס.
כאשר קבלה, היא ההוכחה שקיבלתם תשלום בדרך כלשהי במזומן, בשיק, שיק דחוי, אשראי, העברה בנקאית וכו’. וחשבונית מס היא הדרך של מע”מ לדעת כמה מע”מ גביתם עבורם מלקוחותיכם.
שימי לב- אם ביצעת עסקה וקיבלת במקום את מלוא התשלום עלייך להוציא חשבונית מס קבלה. אבל, אם ביצעת עסקה שהתשלום עליה הוא במספר תשלומים, על הסכום המלא נוציא קבלה בלבד ועבור כל סכום ממשי מתוך התשלומים שיופקד נוציא חשבונית מס.
הסיבה שבגללה ההתנהלות היא באופן הזה היא כדי להקל על בעל העסק בתשלומי המע”מ. כדי שבעל העסק לא יצטרך לשלם מע”מ על כספים שהוא עדיין לא קיבל. לכן, הוא יכול להוציא קבלה בנפרד וחשבוניות מס לכל תשלום בנפרד. רק עם קבלת התשלום בפועל והוצאת החשבונית, ידרש בעל העסק להעביר את המע”מ היחסי מתוך התשלום.
בשונה מהעוסק הפטור שעליו לדווח על פעילותו רק בסוף השנה, העוסק המורשה נדרש לדווח על מחזור הכנסותיו ולהעביר תשלום למע”מ כל חודש או חודשיים. בנוסף, הוא גם יצטרך להגיש דו”ח שנתי מסכם בסוף השנה.
למדת משהו חדש?
אשמח שתכתבי לי בתגובות