בחודש האחרון קיבלנו הודעה שדירוג האשראי של ישראל עומד לרדת.
אז מה זה בכלל אומר ואיך זה עומד להשפיע על כולנו?
דירוג אשראי הוא ציון שניתן לאנשים פרטיים, חברות ומדינות שמגדיר את היכולת שלהם להחזיר הלוואות שהם לוקחים. מי שנותן הלוואות למדינות אלו מדינות אחרות, ובנתינת ההלוואה מסתמכים על הציון הזה כדי לקבוע את הסיכון שהם לוקחים כשנותנים הלוואה לאותה מדינה.
כשלוקחים הלוואה, יש ריבית שמתווספת לסכום ההלוואה. הריבית, משקפת את הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בכסף, ומגלמת בתוכה את הסיכון שבהחזר ההלוואה.
במילים אחרות, ככל שדירוג האשראי שנקבע למדינה הוא גבוה יותר, כך הסבירות שתצליח להחזיר את ההלוואה עולה, ולכן הריבית שתצטרך לשלם, תהיה נמוכה יותר ולהפך.
מוד’יס, אחת מחברות האשראי שמדרגת את ישראל, מתריעה כבר כמה חודשים על התחזית שלה לשנות את הדירוג. היא התריעה על כך עוד בעקבות ההפגנות והחשש ממהפך משטרתי, וכמובן מאז תחילת המלחמה, הירידה בתוצר המקומי, ההתנהלות הממשלתית, ביחס לניהול הוצאות ותקציב המדינה, החשש מחזית מלחמה נוספת בצפון, והעובדה שאין צפי לסיום הלחימה, או תוכניות ליום שאחרי.
בקיצור, ההחלטה התקבלה
מה זה אומר עלינו?
זה דיי גרוע.
ברמה המדינית, הריבית שהמדינה תצטרך על ההלוואות שהיא לוקחת, תעלה. בזמן מלחמה המדינה חייבת לקחת הלוואות.דבר שיוביל לבור תקציבי גדול יותר, והוא גם ככה גבוה. פחות משקיעים ירצו להשקיע כאן מהפחד שלא יהיה החזר להשקעה. השקל עלול להיחלש מול הדולר והיורו, וזה גם פוגע בתדמית של מדינת ישראל.
איך ממלאים את קופת המדינה?
מקצצים תקציבים-
קצבאות לנכים, קשישים, שורדי שואה ואוכלוסיות נוספות שמקבלות סיוע ירדו.
תקציבים לחינוך, חקלאות, בריאות, תחבורה ועוד סקשנים חשובים ירדו.
מעלים מיסים-
מס הכנסה ומע”מ שותפינו השקטים יעלו את הנתח שלהם.
מפחיתים סיוע-
פחות נקודות זיכוי מס על תארים, ילודה, איזורי מגורים פחותי מס וכו’.
כאזרחים וכבעלי עסקים, מישהו יצטרך למלא את הבור התקציבי ואלו יהיו אנחנו.
עליית מיסים, עלייה במע”מ, קיצוץ בקצבאות ותקציבים לדברים חיוניים כמו שפירטתי למעלה, הם רק ההתחלה. כשהשקל יחלש, הייבוא יהיה יקל יותר, מחירי הדלק יעלו, המזון המיובא יתייקר, המוצרים שאת מייבאת לחנות שלך.
כולם. הולכים. לעלות.
המשמעות של עלייה ביוקר המחייה שנקראת גם אינפלציה היא שהערך של הכסף יורד ונשחק ואותו סכום כסף (נגיד 100 שקלים) יקנה לנו פחות (נגיד מה שהיינו קונים ב80 שקלים).
אז נכון, אין לנו איך להשפיע על דירוג האשראי או על האינפלציה, אבל יש לנו איך להשפיע על המרחב האישי שלנו, וזה הרבה.
אנחנו יכולות לבחור איך להתנהל מבחינה כלכלית, מול ההשקעות שיש או אין לנו, אל מול החסכונות שלנו וכמובן בעסק ובבחירות הכלכליות בו. יש לנו השפעה גם מבחינה הכלכלית התנהגותית ולכן יש לנו הרבה מרחב תנועה.
אז מה כדאי לעשות כדי להתמודד בצורה טובה יותר?
אנחנו חייבות להגדיל את ההכנסה שלנו.
נעשה את זה על ידי העלאת מחירים ווידוא של הרווחיות של המוצרים שלנו. לא נשאיר מוצר בצורה הנוכחית שלו אם הרווחיות שלו לא גבוהה מספיק, נוכל לשנות את אופן הצריכה של הלקוח, לדייק את המוצר או להוריד אותו מהמדף.
נוודא שיש לנו סל מוצרים חכם, כזה שמפזר לנו את ההכנסה ודואג לה להישאר יציבה.
נשלב בסל המוצרים שלנו מוצרים שאפשר לייצר להם משפכי מכירה שאינם מבוססים על הזמן שלנו.
נדאג ללמוד על הצד הפיננסי בעסק מה שיעזור לך לחסוך ולתכנן מס, לעבוד בצורה חכמה וכדאית ולהיות בבקרה על רווחי העסק.
נשקיע כספים ונוודא שכל שקל ממצה את מלוא הפוטנציאל.